HDTV - ראשי תיבות של High-Definition TeleVision, ובעברית: טלוויזיה בהפרדה גבוהה, הוא פורמט שידור טלוויזיוני ברזולוציה גבוהה בהרבה משידור טלוויזיוני סטנדרטי (SDTV).ב -HD רזולוציית השידור יכולה להיות גבוהה עד פי ארבעה מטלוויזיה רגילה.
בתחילת השימוש בטכנולוגיה היה השידור אנלוגי (יפן ואירופה), אך עם התפתחות הטכנולוגיה הפך לפורמט שידור דיגיטלי (מצריך רוחב פס קטן יותר). הטכנולוגיה הדיגיטלית החלה להיכנס לשימוש בארצות הברית בתחילת שנות ה-2000. ההגדרה של הפורמט היא: 1080 קווים אופקיים (בסריקה פרוגרסיבית (p) או שזורה (i)) או 720 (בסריקה פרוגרסיבית), כאשר יחס המידות (רוחב מול גובה) של המסך הוא 16:9 (מסך רחב). לשם השוואה שידור סטנדרטי משודר ב- 576 קווים אופקיים (בשיטה האירופית והישראלית) או 484 קווים (בשיטה האמריקאית) כאשר יחס המידות של המסך הוא 4:3. כיום אף מתפתחת טכנולוגיה חדשה בשם Ultra HDTV
ישנם 2 גורמים מרכזיים שמשפעים על איכות התמונה שמתקבלת בשידור:
כמות הפיקסלים (רזולוציה)
כמות הפיקסלים משפיעה על איכות התמונה באופן ישיר: ככל שהמסך מציג יותר פיקסלים כך ההפרדה ורמת הפרטים גבוהה יותר. בטלוויזיות רגילות קיימת רזולוציה של 576 קווים (כמו בטלוויזיות בישראל) שמתרגמת לרזולוציה של 768 × 576 פיקסלים. בטלוויזיה בהפרדה גבוהה כמות הפיקסלים היא כפולה (1280 × 720) או מרובעת (1920 × 1080).
קצב רענון מסך
קצב רענון המסך (מספר הפריימים (תמונות) שנראים על המסך בכל שנייה - ושיטת הרענון (סריקה פרוגרסיבית או מתחלפת) משפיעים על איכות התמונה הסופית שמתקבלת.
גורם נוסף הוא פורמט השימוש
1080i ו-720p הם שני הפורמטים שנמצאים בשימוש בשידור HDTV. בניגוד למשתמע מההגדרה של שני הפורמטים, הבדל האיכות בין הפורמטים לא גדול כפי שנראה. אף על פי שבאופן טכני כמות הפיקסלים בפורמט 1080i כפולה מזו שב-720p, ההבדל ביניהם בדרך כלל קטן יותר.
http://he.wikipedia.org/wiki/HDTV מקור וויקיפדיה